אז… בדיוק על זה דיברנו במפגש הקהילתי האחרון שלנו.

והאמת? היה ערב מיוחד ומלמד במיוחד.

מפגש קהילתי שהלך ישר ללב

נורית שני, מטפלת מוסמכת ומנוסה ברפואה גוף-נפש, פתחה לנו חלון להבנה קצת אחרת:

* איך הכאב מתנהל במוח, גם כשאין פציעה פיזית

* איך רגשות שאנחנו מדחיקים עלולים להפוך לכאב כרוני

* ואיך אפשר – בעזרת כלים פשוטים – להתחיל להרגיש אחרת.

יותר טוב.

נורית פתחה לנו דלת לעולם שבו סטרס וכאב הם לא אויבים – אלא סימנים.

הזדמנות להקשיב, לעצור, לשאול, רגע לנשום. להיות.

לא לרוץ מיד לדבר הבא.

לשים לב – איך אני מרגיש.ה?

מה קורה לי עכשיו בגוף?

מה הגוף שלי מבקש?

היה שילוב של ידע עמוק, תרגול בגוף, רגעים של שקט, וגם שיח פתוח ומלא חמלה.

כי כן, יש דרך להפחית כאב.

וכן – לכל אחד ואחת מאיתנו יש אפשרות לקחת חלק פעיל ברווחה האישית שלו.

שמחנו לשמוע שכבר בימים שאחרי המפגש שמענו ממשתתפים שהתחילו כבר ליישם!

מישהי כתבה לנו שזה גרם לה לעצור ולשאול את עצמה אם היא באמת מתייחסת בכבוד לגוף שלה.

והתשובה הייתה – לא.

ומאז היא מנסה, בכל יום, להקשיב קצת יותר.

אנחנו כל כך רגילים בחיי היום יום שלנו להמשיך בלי לעצור, אבל דווקא הרגע הזה, שבו מניחים הכל בצד ונושמים –

יכול להפוך לתרופה טבעית יומיומית פשוטה.

כי בתוך השקט הקטן הזה, אנו נהיים ערים לדברים, יכולים לשנות ולהשתנות.

אז תודה לנורית על ההנחיה המקצועית והמרגשת, על הדרך והלב.

ותודה לכל מי שהצטרף ובחר לפנות ערב כדי ללמוד, להרגיש ולהיות

“מפגש קהילתי” ממשיך – מוזמנים לעקוב ולהצטרף למפגשים הבאים